החלטה בתיק בש"פ 6003/12

1.        לפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת, (כב' השופט ד' צרפתי), מיום 8.8.2012, בתיק מ"ת 14015-07-12, במסגרתה הוחלט לעצור את העורר עד לתום ההליכים במשפטו.

כתב האישום שהוגש נגד העורר

2.        בכתב אישום מתוקן שהוגש נגד העורר, יוחסו לו העבירות הבאות:

           א.      חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).

           ב.      הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

           ג.      שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין.

           ד.      נהיגה בשכרות, לפי סעיף 62(3) בנסיבות סעיף 64ד (א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961.

3.        בכתב האישום נטען, כי העורר הגיע ביום 29.6.2012, סמוך לשעה 01:00, למחסום משטרתי, שהוצב בכביש 90, סמוך לחמי טבריה, כשהוא נוהג בשכרות באופנוע מ"ר 77-522-74 begin_of_the_skype_highlighting ללא תשלום 77-522-74 end_of_the_skype_highlighting (להלן: האופנוע). אותה עת, עמדו במחסום, אשר נועד לבדיקת כלי רכב, ליד ניידת משטרה, שני שוטרים שהיו לבושים באפוד זוהר, וחבשו כובע בילוש משטרתי. שוטר נוסף עמד בהמשך הכביש, על-מנת ללכוד רכבים הנמלטים מהמחסום (להלן: התצפית).

           העורר נסע בכביש 90 מכיוון צפון לדרום כאשר על האופנוע מצוי נוסע נוסף. משהבחינו השוטרים הניצבים במחסום באופנוע, הם סימנו לעורר לעצור, ובתגובה האיץ העורר את מהירות נסיעתו, נסע לכיוון השוטרים ופרץ את המחסום. השוטרים נאלצו לזנק לצידי הכביש, על-מנת שלא להיפגע מהאופנוע, שאילולא כן, היה העורר פוגע בהם.

4.        מיד לאחר מכן, נכנס כוח משטרתי לניידת שהחלה לדלוק אחר האופנוע, כאשר האורות מהבהבים והסירנה דולקת, תוך שהם קוראים לו לעצור, באמצעות מערכת הכריזה. העורר התעלם מהוראות השוטרים והמשיך בנסיעתו לכיוון התצפית, שם עצר את אופנועו, והעורר, וכן הנוסע הנוסף, החלו להסתובב בסמוך לאופנוע. השוטר שהוצב בתצפית, עקב אחר העורר, ולאחר זמן מה, קרא לעורר ולנוסע "עצור, משטרה". בשלב זה, השליך העורר את מפתחות האופנוע שהיו בכיסו, על מנת לשבש את מהלכי המשפט, והשניים החלו לברוח. לבסוף, השוטר שהיה בתצפית, בסיוע כוח משטרתי נוסף, עצר את השניים, כאשר במהלך המעצר התנגד העורר למעצרו וניסה לברוח.

5.        בבד בבד, עם הגשת כתב האישום, ביקשה התביעה לעצור את העורר עד לתום ההליכים במשפטו.

החלטת בית משפט קמא

6.        בהחלטה מיום 8.8.2012, קבע כב' השופט ד' צרפתי, כי ברשות המשיבה ראיות לכאורה להוכחת האשמה, אשר נשענות על עדויות השוטרים במחסום ובתצפית, ועל העובדה, כי העורר סירב לבדיקת שכרות באמצעות מכשיר "ינשוף", על כל המשמעויות שיש לדבר.

           אשר לעילת המעצר, קבע בית משפט קמא, כי מסוכנותו של העורר עולה מהעובדות הנטענות בכתב האישום, שכן, הוא גילה חוסר מורא מפני אנשי החוק, אדישות לסיכונים שנוצרו כתוצאה מהתנהלותו, ותעוזה הכוללת גם ניסיון לשבש את מהלכי המשפט. עם זאת, קבע בית משפט קמא, כי אין לומר קטגורית, בעניינו של העורר, כי חלופת מעצר לא תסכון, בהינתן גילו הצעיר ועברו הנקי. עוד צויין בהחלטה, כי הוגש בעניינו של העורר תסקיר חיובי, הממליץ על שחרורו לחלופת מעצר בבית הוריו בפיקוח של ההורים ודודו, תוך חיזוק החלופה באמצעות איזוק אלקטרוני. בית המשפט בחן חלופה זו, והגיע למסקנה כי לא ניתן לאשרה. זאת, בשים לב לעוצמת המסוכנות הניבטת ממעשיו של העורר, והתרשמותו של בית המשפט כי הוריו של העורר יתקשו להציב לו גבולות, כפי שמלמד ניסיון העבר. לכך יש להוסיף את הקושי המובנה בהטלת המשמורת על ההורים, בשל המחוייבות שיש להם כלפי בנם. בנסיבות אלה, סבר בית משפט קמא, כי יש הכרח שהמשיב ייצא "מסביבתו הטבעית", אשר הביאה להידרדרותו. הימצאותו של העורר בחלופה המרוחקת גיאוגרפית מסביבה זו, יהא בה כדי להקהות את מסוכנותו. מאחר שלא הוצעה חלופה אחרת, החליט בית משפט קמא, לעצור את העורר עד לתום ההליכים במשפטו, תוך שנקבע, כי העורר ומשפחתו רשאים להציע "חלופה הדוקה וסמכותית יותר שתכלול ריחוק גיאוגרפי ופיקוח של משמורנים שאינם קרובים מדרגה ראשונה".

הערר ונימוקיו

7.        בערר שהוגש על החלטת בית משפט קמא, נטען על ידי עו"ד דב הירש, בא כוח העורר, כי לא היה מקום לדחות את המלצות שירות המבחן, ולשלול את האפשרות לשחרר את העורר למעצר בית, בבית הוריו.

           אשר לעובדות הנטענות בכתב האישום, נטען, כי אלה אינן שנויות במחלוקת ברובן הגדול, אך אין בהן כדי להצביע על כוונתו של העורר לדרוס את השוטרים, והוא עקף את המחסום בנסיעה רגילה על הכביש. כמו כן, קיימת מחלוקת לגבי השאלה אם אופנוע, להבדיל ממכונית, עונה על הגדרת "נשק פוגעני", כלשון סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין.

8.        עו"ד הירש ציין, כי מדובר בעורר כבן 21, חייל הנמצא בהפסקת שירותו הסדיר עקב פציעה ברגלו, חסר עבר פלילי, למעט הרשעה בעבירה צבאית של העדר מהשירות, ושני מקרים של שימוש בסמים לצריכה עצמית. קצינת המבחן ציינה בתסקיר שניתן אודותיו, כי העורר ער למשמעות העבירות שביצע ולמידת חומרתן, והוא אף מגלה הבנה לגבי הנזק הפוטנציאלי שעלול היה להיגרם. בשיחה עם העורר לא עלו דפוסים אלימים בהתנהגותו ושירות המבחן לא התרשם מקיומן של עמדות ותפיסות אלימות. אשר למפקחים שהוצעו על ידי שירות המבחן, מדובר בהוריו של העורר ובדודו, שהוגדרו בתסקיר כ"מפקחים אחראיים ורציניים המבינים את משימת הפיקוח", ומסוגלים להציב לעורר גבולות.

           עו"ד הירש טען, כי הפסיקה הרלוונטית אינה שוללת את האפשרות להטיל את הפיקוח על ההורים, כאשר כל מקרה ייבחן לגופו ולפי נסיבותיו, כפי שייעשה לגבי כל ערב אחר. לפיכך, שגה בית משפט קמא, בקובעו, כי בהטלת הפיקוח על ההורים, יש "קושי מובנה", וכן "ניגוד אינטרסים".